Cookies go nicely with oat drinks. As it happens, the digital kind do too. So is it okay with you if we use cookies on this site? What’s cookies?

שינוי הוא לא דבר פשוט

הקמנו את אוטלי מתוך רצון לחולל שינוי. מטרתנו מאז ומעולם היתה להגביר את השקיפות בתעשיית המזון האחראית כיום ל-25% מפליטת גזי החממה (שיעור שמחציתו מיוחס לתעשיות החלב והבשר) ולהציע אפשרויות מבוססות צמחים שהן אדירות כל כך עד שהציבור הרחב לא מרגיש שהוא מתפשר כשהוא צורך אותן. בכך אנחנו יכולים לעזור לקדם את הקיימות בעולם. אף על פי כן המסע הזה הוביל לכמה החלטות לא נוחות ולא נעימות. בכמה מקרים גילינו שאנחנו דורכים על יבלות של חברים שלנו ושל אנשים שלא מסכימים עם הייעוד שלנו, ועכשיו עשינו את זה שוב.

הפעם זה קשור לצורך העכשווי שלנו במימון, ובאופן ספציפי בגיוס של 400 מיליון דולר, כדי שנוכל להמשיך לצמוח בצורה המקיימת ביותר שאפשר בזמן שהדרישה למוצרים שלנו ממשיכה להרקיע שחקים גם בשווקים קיימים וגם בשווקים חדשים. הכסף הזה יאפשר לנו לבנות מפעלים באירופה, בארצות הברית ובאסיה באותם סטנדרטים גבוהים שהצבנו במפעלים הקיימים. 200 מיליון דולר ניתנו לנו כהלוואה מקרן להשקעות ירוקות שעל פי תנאיה אנו מחויבים להשקיע אך ורק בפתרונות בני קיימא. 200 מיליון הדולרים הנוספים הם השקעה של קרן בלקסטון שהגיעה לכותרות ועוררה סנסציה בְּעולם שבו לשיח הציבורי יש נטייה מסוכנת להפוך לשיח של שחור או לבן. אלא שהמחשבה שלנו לעבוד עם קרן בלקסטון היא בדיוק ההפך משחור או לבן; מדובר בתוצר של תהליך חשיבה אינטנסיבי שעלה בקנה אחד עם הצורה שבה אנחנו חושבים לא פעם על שינוי.

בימים שבהם היינו עדיין רק חברה פצפונת לייצור משקאות שיבולת שועל באזור הכפרי של שוודיה שאלנו את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לחולל את השינוי הגדול ביותר שייטיב עם כדור הארץ. האם הדבר הנכון הוא להמשיך למכור את המוצרים שלנו בחנויות טבע מכיוון שהן תמיד תמכו בנו? או שאולי עלינו להיות איפה שרוב האנשים נמצאים – ברשתות המזון. הבעיה היחידה של כניסה לרשתות המזון היא שחלק נכבד מההכנסות שלהן מגיע ממכירת מוצרי בשר וחלב. אבל מה יקרה אם נצליח להוכיח לרשתות האלה ששיתוף פעולה בינינו יגדיל את הרווחים של שני הצדדים ואולי אפילו להכניס אליהן קטגוריה חדשה? ההימור שלנו היה ששיתוף פעולה כזה יביא להקצאת שטחי מדף טובים יותר למוצרים מבוססי צמחים ובסופו של דבר יגרום לאנשים רבים יותר לגלות אותם, ללמוד על היתרונות שלהם ולשנות את הרגלי האכילה שלהם. מכיוון שאנחנו חברה שמבוססת על עקרונות הקיימות ושואפת לחולל שינויים גדולים ככל האפשר, החלטנו לשתף פעולה עם רשתות מזון. ונראה שההימור שלנו מתחיל להשתלם.

אותה חשיבה הובילה אותנו לפנות לבלקסטון ולבקש לשוחח איתם על השקעה בת קיימא. בלקסטון היא כמו הסופרמרקט הגדול ביותר של ההשקעות הפרטיות. חשבנו שאם נצליח לשכנע אותם שהשקעה בחברה כמו אוטלי משתלמת לא פחות (ואולי אפילו יותר בטווח הארוך), כל שאר קרנות ההשקעה הפרטיות בעולם יראו, יקשיבו ויתחילו להשקיע את ההון המשותף שלהן – 4 טריליון דולר – בהשקעות ירוקות. כיום רק שבריר מההשקעות של הקרנות האלה מופנה להשקעות בנות קיימא. אילו היינו בוחרים בקרן השקעה ירוקה היינו הופכים לשבריר מהשבריר הזה ובסופו של דבר נשארים מתחת לרדאר של קרנות ההשקעה הגדולות מבלי שום יכולת להשפיע עליהן להשקיע גם בחברות ירוקות.

ההימור שלנו היה שההחזר על ההשקעה של בלקסטון בתנועת הקיימות שלנו המבוססת על שיבולת שועל יהיה גדול יותר מכל השקעה אחרת (כמו למשל בתעשיית הבשר והחלב, שהיא אחת הסיבות העיקריות לכריתת יערות האמזונס), והמסר העוצמתי לקרנות ההשקעה הפרטיות ברחבי העולם יהדהד בבירור בשפה שהמבקרים שלנו טוענים שהיא היחידה שהם יקשיבו לה: רווח.

אם אנחנו רוצים שיהיה לנו סיכוי להשיג את היעד של הפחתת פליטות גזי חממה בחמישים אחוז לפני 2030 ולהגיע לרמה של אפס פליטות עד 2050 אנחנו חייבים לדבר בשפה ששוק ההון מבין. אם נעשה את זה נוכל להסיט תזרים מזומנים אדיר מייצור גז, שמנים ומוצרי סויה באמזון לפרויקטים וחברות ירוקים יותר. אם קרנות ההשקעה הפרטיות ברחבי העולם יפעלו למען עתיד ירוק יותר, יהיה לנו סיכוי אמיתי להציל את כדור הארץ למען הדורות הבאים. אבל השעון מתקתק, והזמן לפעול הוא עכשיו, לא מחר.

שכנענו חברה כמו בלקסטון להשקיע בנו כדי שנוכל לחולל את השינוי הגדול ביותר למען העתיד שלנו. בכל מה שקשור לקיימות אנחנו משוכנעים שהדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען כדור הארץ בטווח הארוך הוא להסיט את תשומת הלב של המשקיעים הגדולים לגישות בנות קיימא. אנחנו מבינים שלא כולכם מסכימים עם השקפת העולם הזאת ולא חושבים שזאת הדרך לקדם את הקיימות בעולם. זה בסדר. אנחנו מקווים שנמשיך לחלוק את אותה מטרה – עולם טוב וירוק יותר – ולפעול יחד כדי להשיג אותה בכל דרך אפשרית.